אבודים בטראק - פוסט אחרון מפוקון

היי כולם,
תאמינו או לא אני עדין בפוקון, אומנם אחרי כמה ימים של טראקים וטיולים באיזור אבל עדיין כאן. למעשה רק אתמול חזרתי אתמול מטראק של חמישה ימים, אבל בואו נתחיל מההתחלה.

לא עבר זמן רב ואני ועומר- השותף לירידה דרומה, פיצחנו את הקשר בנינו. מסתבר שעומר הוא אח של מתן גל מהיחידה- ומי שזה אומר לו אז מגניב ומי שלא לא נורא... חוץ מעומר פגשתי כאן בחורה ששמה יערה. יחד- אני עומר ויערה יצאנו לטיול באגם של פוקון שהוא 10 דקות הליכה מהמלון שלנו- אפשר לראות בתמונה עד כמה הוא יפיפה. שכרנו סירת פדלים ויצאנו לשייט- מעולה!! חוצמזה יצאנו יחד עם עוד כמה בנות לטראק של יום אחד שנקרא טראק הנמלים ע"ש שני ישראלים שנתקעו בשמורה ולא הצליחו למצוא את הדרך החוצה ונאלצו לאכול שם נמלים. יאמי... מפלים, לגונות, נופים מהממים. קשה לתאר במילים (אז שוב צרפתי תמונה). ככל הנראה יערה תצטרף אלי ואל עומר בנסיעה דרומה (שתתחיל מחר) עד השפיץ הדרומי של היבשת. בנתיים אנחנו מבשלים כאן יחד ארוחות ערב,יוצאים לטיולים ולפאבים באיזור.

אתמול, כמו שכתבתי בהתחלה, חזרנו מטראק שנקרא VILLARICA TRAVERS שפרושו- סובב ויאריקה. ויאריקה למי שזוכר זה ההר געש המושלג שיצאתי לטפס ביומי השני כאן. הטרק עצמו מדהים עם אזורי נוף שמשתנים בכל רגע. האמת היא שהטראק עצמו עוד לא ממש נפתח רשמית עקב העונה והשלג שעדיין בגובה רב מידי וחוסם דרכים מסויומות. היומיים הראשונים עברו ללא בעיה אבל בסוף היום השלישי סטינו מדרך והלכנו לאיבוד! לא ממש נחמד, או לייתר דיוק- ממש לא נחמד! למחרת לקחנו החלטה אחראית וחזרנו חזרה- זה היה כמעט בלתי אפשרי להמשיך. כל השלטים והסימני דרך היו מכוסים שלג וההליכה היתה קשה מאוד. שתבינו שמצאנו את הדרך חזרה רק בזכות העקבות בשלג של היום הקודם... הטראק עצמו מוגדר בנינוני-קשה ואבל כשהשלג מגיע לך עד הברכיים, ואתה צריך לנווט עם מפה בלי נקודות התאפסות זה הפך את הטראק לסופר קשה. בכל אופן אחרי שחזרנו מלאי חוויות ועשינו מקלחת חמה- החלטנו פה אחד שכשאומרים לנו שטראק עוד לא נפתח ושהדרך חסומה- אז כדאי לוותר... קשה להאמין אבל אחרי שחזרנו הסתבר לנו שלטראק הזה יצאו מטיילים יותר סתומים מאיתנו. במהלך הטראק בשלב שבו איבדנו את השביל וניסינו להבין איפה אנחנו, שמענו צעקות מהקצה השני של ההר. אבל בגלל שהמרחק היה גדול מידי, לא הצלחנו להבין את פשר הצעקות. מה מסתבר?... שקבוצת מטיילים ישראלים כמונו ניסו לנווט בטראק שעדין לא נפתח ומצאו את עצמם מחולצים ע"י מסוק, אחרי שהמשפחות שלהם נכנסו לפאניקה (למזלם) והזמינו חילוץ. אני דיי בטוח שגם הסטומים האלה הגיעו לאותה המסקנה שלנו- לא יוצאים לטראקים שמוגדרים כ"סגורים".

זהו בגדול, עכשיו תורכם. ספרו לי מה קורה איתכם איי שם בארץ הקודש וגם אלה שמחוצה לה. אני מבטיח להשתדל מאוד לענות לכל אחד שפונה אלי. בכל אופן אני מאוד שמח לשמוע מכם אז תתחילו להריץ... ותשמרו על עצמכם כי שמעתי שישראל זאת מדינה מסוכנת!מתגעגע,דורון.

פוקון ונהנים (חרא חרוז)

אהלן וסהלן,

אני יודע שלא עבר הרבה זמן מאז המיייל האחרון אבל, יש לי כאן מחשב עם עברית אז כדאי לנצל... כרגע אני נמצא בפוקון- עייריה קטנה בצ'ילה 13 שעות נסיעה דרומה מסנטיאגו. הגעתי עם אסף ושלושת הבנות שפגשתי במטוס וכאן התפצלנו למלונות שונים- אני והבנות הלכנו להוסטל- NATURE כי ידעתי שלי-פז מחכה לי כאן. ההוסטל הוא של ישראלים ולכן יש כאן אינטרנט בעברית. יש עוד כמה יתרונות בלהיות עם ישראלים, אבל כמובן שזה יכול להיות גם קצת מבאס. בכל אופן, רובם המוחץ של האנשים כאן ממש נחמדים ויצא לי להכיר הרבה חברים שנותנים לי עצות להמשך. בנוסף קרה נס, אולי לכבוד חנוכה שמתקרב- פגשתי סוףכלסןף את מיכל- השותפה (עאלק) שלי לטיול, שהגיעה לפגוש אותי בהוסטל. היא טוענת שהיא נתקעה בסופת שלגים באיזשהו טראק, אבל אני לא בטוח ששווה להאמין לה כל כך מהר, יש לה נטייה להגזמת יתר...חוצמזה הכל מעולה כאן. אתמול יצאתי לטפס על הר שנקרא "ויאריקה"- הר געש פעיל מושלג לגמרי בגובה של 2800 מ' בערך. היה ממש כיף אבל גם קשה מאוד! (או שאני לא בכושר עדין). הבאסה היתה שהרכבל שאמור להביא אותך לנקודת ההתחלה, היה מקולקל והיינו צריכים להתחיל לטפס מלמטה למטה והכל עם ציוד טיפוס לשלג- נעלים מאוד לא נוחות, חליפות, גרזן שלגים ועוד כל מיני- לא פשוט. הנוף היה מדהים מלמעלה! והחלק הכי כיף היה שאת הדרך למטה עשינו על התחת בגלישה על השלג- ממש כיף! אפילו צלמתי סרטינים בזמן הגלישות הפחות מטורפות. לכל מי שדואג לגבי האסטמה שלי- לא היה לי בעיות בכלל עם זה. היום נלך ל"קאנופי"- פארק חבלים עם גשרים ואומגות בתוך יער מטורף כזה עם נהר שמפריד בין שני חלקי היער היער ושמעליו עושים אומגה- באורך של 150 מטר. נשמע אדיר! אחר כך בערב כנראה שנלך למעיינות חמים טבעיים- אני מקווה שיהיה נחמד כמו שמספרים...
בסך הכל ממש לא זול כאן, וכל האטרקציות האלה לא משאירות לי הרבה כסף בארנק, אבל לא נורא, בבוליביה ופרו זה בטח כבר יתאזן... חוצמזה פגשתי כאן בחור נחמד בשם עומר, שהגיע למלון אתמול, ונראה לי שאני אצא איתו לטראקים בדרך דרומה- צי'לה, ארגנטינה וכל הזיגזגים בין שתי המדינות. כמובן ששומדבר לא בטוח, ואני לא ממש ממהר לשומקום, אבל אלה כנראה התוכניות להמשך- ברילוצ'ה, קרטרה אוסטרל וקצה היבשת בדרום.בקיצור, אצלי באופן לא כל כך מפתיע הכל מעולה, אני מקווה שגם אצלכם- ספרו לי מה קורה איתכם...
ביי בנתיים,
דורון.

First mail from South-America: Santiago de Chile

Hola eveybody,

I just landed after 24 hours of total mess. there was a delay on the flight from Israel to Paris, after that I had to find myself navigating at Sha'ar De Gole (or something like that) - the airport at Paris... Later on I found out that the flight from Paris is landing in Buenos Aires (Argintina) first, and only then, after that I had my second conaction, I landed here- SANTIAGO DE CHILE! on the flight (from Israel to paris) I've met some guy from KIBUTS GIVAT HAIM MEUHAD and on the airport at Paris we've met 3 Israeli girls. We are all stying now @Indiana, a nice hostel in Santiago.

Everything is gr8. So far so good, and I'm well, thx for asking. There is no much  to tell since nothing really happend... yet(!). Tomorrow probelly I'll continue to Pucon where i hope to meet Li-Paz and Michal... Unfortunately I have no time so that's y I'm writing 4 all of u...

Mom, Dad, Liran, Pitsa- I'll call soon to verify everything's fine :)

Omri- my muchila is good (thx). don't take ti so bad that we didn't talk yesterday. 

Michal and Li-Paz- plz w8 4 me i'm getting to pucon 2morrow

Gal- your letter was gr8! tank's, I loved it and I miss u...

Shai- love ya

Amir- didn't get Gibrish

LOVE YA ALL- chau,

Doron