יום שבת, 10 בדצמבר 2005

פוקון ונהנים (חרא חרוז)

אהלן וסהלן,
אני יודע שלא עבר הרבה זמן מאז המיייל האחרון אבל, יש לי כאן מחשב עם עברית אז כדאי לנצל... כרגע אני נמצא בפוקון- עייריה קטנה בצ'ילה 13 שעות נסיעה דרומה מסנטיאגו. הגעתי עם אסף ושלושת הבנות שפגשתי במטוס וכאן התפצלנו למלונות שונים- אני והבנות הלכנו להוסטל- NATURE כי ידעתי שלי-פז מחכה לי כאן. ההוסטל הוא של ישראלים ולכן יש כאן אינטרנט בעברית. יש עוד כמה יתרונות בלהיות עם ישראלים, אבל כמובן שזה יכול להיות גם קצת מבאס. בכל אופן, רובם המוחץ של האנשים כאן ממש נחמדים ויצא לי להכיר הרבה חברים שנותנים לי עצות להמשך. בנוסף קרה נס, אולי לכבוד חנוכה שמתקרב- פגשתי סוףכלסןף את מיכל- השותפה (עאלק) שלי לטיול, שהגיעה לפגוש אותי בהוסטל. היא טוענת שהיא נתקעה בסופת שלגים באיזשהו טראק, אבל אני לא בטוח ששווה להאמין לה כל כך מהר, יש לה נטייה להגזמת יתר...חוצמזה הכל מעולה כאן. אתמול יצאתי לטפס על הר שנקרא "ויאריקה"- הר געש פעיל מושלג לגמרי בגובה של 2800 מ' בערך. היה ממש כיף אבל גם קשה מאוד! (או שאני לא בכושר עדין). הבאסה היתה שהרכבל שאמור להביא אותך לנקודת ההתחלה, היה מקולקל והיינו צריכים להתחיל לטפס מלמטה למטה והכל עם ציוד טיפוס לשלג- נעלים מאוד לא נוחות, חליפות, גרזן שלגים ועוד כל מיני- לא פשוט. הנוף היה מדהים מלמעלה! והחלק הכי כיף היה שאת הדרך למטה עשינו על התחת בגלישה על השלג- ממש כיף! אפילו צלמתי סרטינים בזמן הגלישות הפחות מטורפות. לכל מי שדואג לגבי האסטמה שלי- לא היה לי בעיות בכלל עם זה. היום נלך ל"קאנופי"- פארק חבלים עם גשרים ואומגות בתוך יער מטורף כזה עם נהר שמפריד בין שני חלקי היער היער ושמעליו עושים אומגה- באורך של 150 מטר. נשמע אדיר! אחר כך בערב כנראה שנלך למעיינות חמים טבעיים- אני מקווה שיהיה נחמד כמו שמספרים...
בסך הכל ממש לא זול כאן, וכל האטרקציות האלה לא משאירות לי הרבה כסף בארנק, אבל לא נורא, בבוליביה ופרו זה בטח כבר יתאזן... חוצמזה פגשתי כאן בחור נחמד בשם עומר, שהגיע למלון אתמול, ונראה לי שאני אצא איתו לטראקים בדרך דרומה- צי'לה, ארגנטינה וכל הזיגזגים בין שתי המדינות. כמובן ששומדבר לא בטוח, ואני לא ממש ממהר לשומקום, אבל אלה כנראה התוכניות להמשך- ברילוצ'ה, קרטרה אוסטרל וקצה היבשת בדרום.בקיצור, אצלי באופן לא כל כך מפתיע הכל מעולה, אני מקווה שגם אצלכם- ספרו לי מה קורה איתכם...
ביי בנתיים,
דורון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה