Buenos fucking Aires

ובכן- הגעתי לעיר הגדולה... והיא מ-ד-ה-י-מ-ה!!

הגענו לכאן בטיסת לילה והאמת שזה היה דיי שוק לראות מלמעלה משהו שדומה לשדה גחליליות אינסופי בתוך
החושך- מראה יפיפה. השוק האמיתי התחיל אחרי שיצאנו משדה התעופה ולקחנו מונית למרכז. את הלילה העברנו בשינה על ספסלים בשדה התעופה כי נחתנו באמצע הלילה ולא ידענו לאן ללכת. בכל אופן מהשדה תעופה ועד למרכז העיר ואני יערה דבוקים לחלנות של המונית ולא מצליחים לקלוט לאן הגענו. אחרי יותר משלושה חודשים שבהם רוב הזמן הסתובבנו בעיירות קנטנות בדרום, להגיע לבואנוס אייריס זה לא משהו פשוט... מהר מאוד יצאנו מהשוק והתחלנו להסתובב בעיר- ללכת לכיכרות מרכזיות, שווקים, שכונות באיזור, פארקים או סתם להסתובב בשדרות הענקיות. ביום השני הלכנו לראות את האובליסק שנמצא על שדרת 9 ביולי- הרחוב הכי הרחב בעולם, והוא באמת דיי רחב... אין מה להגיד אני ויערה נהנים בטירוף וכמובן שלא עבר יום אחד בשבוע האחרון שלא אכלנו סטייק ארגנטינאי לצד בקבוק יין אדום- זה הפך משהו שיגרתי, אין ספק- החיים הטובים! בערבים יוצאים לפאבים ושותים עוד ליטר בירה. בחיים שלי לא שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשבוע אחד, אבל זה פשוט כל כך זול וטעים! למודאגים שבניכם- בשבוע הקרוב אני מתחיל גמילה. מה עוד? בואנוס אומנם עיר מערבית ולא עיירת תיירות קטנה, אבל האטרקציות כאן לא מבוטלות. אני ויערה לקחנו קורס טנגו פרטי- אחד על אחד. שעה וחצי של בחור ובחורה שמסבירים לך את הצעדים הבסיסיים- מעולה. אבל אני עוד צריך להשתפר... אתמול צנחנו צניחה חופשית! והיום אני מקווה לקנות כרטיס וללכת למשחק כדורגל. לצערנו יצאו לנו גם כמה ימי גשם ונאלצנו להישאר במלון ולשחק סונקר, שש-בש ושח-מט ובלית ברירה בגלל שיערה לחצה הלכנו גם לראות מוזאון- לא נורא, לא סבלתי... (כלומר סבלתי אבל בשקט).
ונסיים בנימה עצובה- אתמול והיום היו ימים עצובים. היום יערה נסעה למפלי האיגווסו ואני נשראתי כאן. כן, כן- נפרדנו איש אישה לדרכו/ דרכה. אין ברירה הטיול שלה מתקרב לסופו ואני עוד ממשיך להרבה מקומות ולוקח את הזמן. היא חייבת להזדרז בשביל להספיק. בכל מקרה אתמול יצאנו למעסדת יוקרה, יחסית, וחגגנו בעצב את הסוף. אחר כך הלכנו למסיבה והיינו שיכורים אז כבר לא היינו עצובים... אבל היום בבוקר לא היה קל בכלל, וככה הסתיימה לה תקופה. מעכשיו זה אני עם עצמי בלבד. התוכניות לאחר בואנוס זה- אורוגוואי ואז לחזור לארגנטינה לטייל בצפון- קורדובה, מנדוסה, סלטה וכו'. 
זה הכל להפעם, אני מקווה שאף אחד לא הזיל דימעה ומהקטע האחרון, למרות שתודו שהוא קצת עצוב. אני אשלח בקרוב קצת תמונות מבואנוס שתוכלו להנות גם. וכמובן ספרו גם אתם מה קורה איתכם.
צאו חברים, מתגעגע אליכם,
דורון

אגב, אם זה מעניין משהו, אז פגשתי את אמיר כהן :)

Fin del mundo - The end of the world

שלום לכלום- אני בסוף העולם!

כן, כן, בשעה טובה ומוצלחת הגעתי לאושוואיה- USHUAIA- שאם תפתחו מפה תוכלו לראות שזה ממש בשפיץ של היבשת הדרומית של אמריקה :) אבל עוד פני כן סיפורים מהזמן האחרון לפי הסדר:
אז מאל-קלאפטה שבאגנטינה שמשם שלחתי את המייל, חציתי את הגבול לצ'ילה- לפוארטו נאטאלס ששם יצאתי לטראק האחרון-באיזור הזה- יש להדגיש, יהיו עוד טראקים במדינות אחרות- למי שהיה מודאג... "מה הוא מודאג"

אז לטראק קוראים- TORRES DEL PAINE שבתרגום לעברית זה-העמודים הכחולים. העמודים היא האטרקציה המרכזית בטראק הזה- שלושה עמודי גרניט עצומים שמתנשאים לגובה רב. אם אני יצליח לשלוח תמונות תוכלו לראות. הטראק עצמו מאוד מפורסם- הכי מפורסם בצ'ילה- ומאוד מתוייר. גם אנשים מבוגרים באים לעשות את הטראק הזה- במסלול הפשוט ונפוץ יותר שהרוב עושים גם הצעירים. אני ויערה בחרנו במסלול
הקשה והארוך יותר- שמונה ימים!! הגענו לטראק הזה בשיא הכושר- אחרי משהו כמו שישה טראקים בצ'ילה ארגנטינה והחלטנו שאנחנו מסוגלים לזה. אין מה להגיד טראק מהמהם- אין מילים, אבל גם קשה ומתיש. אני ויערה חישבנו את המשקל של התיקים שלנו עם האוכל, האוהל, הגזיה שאר הציוד ויצא שאני סחבתי בסביבות ה20 קילו ויערה בסביבות ה10 קילו. הבעיה המרכזית זה המזג אויר המוזר באיזור. ביום אחד יכול גם להיות שמש מיד אחרי זה גשם, פתאום רוח בעוצמה מטורפת- ממש סופות קטנות. היה לנו יום אחד של רוח מטורפת במיוחד שפשוט לא הצלחנו ללכת כי הרוח כל הזמן הפילה אותנו לאדמה. היינו חייבים לעמוד ולחכות שזה ירגע. אתה מרים את הרגל ואתה לא יודע איפה תמצא את עצמך בסוף הצעד- יושב על שיח, מנשק איזה סלע או שבכלל התקדמת אחורה כי הרוח בדיוק מולך... שמונה ימים של 20 קילו על הגב, הליכה יומית של שמונה שעות במומצע ביום, בלי להתקלח בכלל במזג אויר מטורף- לא פשוט בכלל. למזלנו רוב הימים היו טובים מבחינת מזג אויר, אבל יומיים דיי גרועים- ביום השני של הטראק ירד עלינו גשם מאמצע היום וחצי שעה לפני שהגענו לקאמפ ירד עלינו ברד כבד- קצת לא נעים בכלל! וביום האחרון היה ערפל וירד גשם- הבעיה שביום האחרון שלנו היינו צריכים לקום לפנות בוקר בשביל לראות את הטורוסים- העמודי גרניט, בזריחה, שזה מחזה דיי מרהיב אומרים, אבל אנחנו נאלץ להאמין למי שאומר את זה כי אנחנו אחרי טיפוס של שעה למעלה בחמש לפנות בוקר ראינו רק ערפל- לא פייר :/ זהו חוץ מזה היו ימים יפים בגדול- ונופים מרהיבים. אטרקציה נוספת בטראק זה לראות קרחון ענקי- אתם לא מבינים כמה, ואם עושים את המסלול ההיקפי שאנחנו עשינו אז רואים אותו מלמעלה וממש מקרוב. מדהים- אין לי מילים זה מחזה עצום שאפילו בתמונות כנראה לא יעבור. מ-ד-ה-י-ם! מי שרוצה לנסות להעריך את הגודל- אז זה משהו בגודל של עיר קטנה בארץ- נניח פרדס-חנה :) אני ויערה ניסינו לחשב לפי הקנה מידה מה הגודל אבל זה גם היה קשה כי במפה שקיבלנו לא היו קווי אורך וגובה וגם לא כל הקרחון נכנס למפה- אבל משהו יותר גדול מ80 קמ"ר. זהו לגבי הטראק יש עוד הרבה מה לספר, אבל המייל נהיה ארוך מידיי ויש עוד דברים לספר :)

אחרי הטראק חזרנו לעיר ולמחרת לקחנו אוטובוס לעיר הצ'ילאנית האחרונה בטיול הזה בדרום אמריקה- פונטה ארנס, שם הלכנו לראות פיננגווינים. חמודים אלה.

מפונטה ארנס לקחנו אוטובוס של 12 שעות וחצינו את הגבול לארגנטינה, לעיר הכי דרומית בעולם, איפה שאני נמצא עכשיו- אושוואיה. מכאן יש לי טיסה לבירת ארינטינה ב-11 לחודש, בואנוס איירס, עיר אמיתית (סופסוף). אבל עוד לפני זה לי וליערה יש עוד כמה דברים להפסיק- כמו לחגוג את סיום התקופה הזאת של טראקים עם איזה כמה סטקים ארגנטינאים, יין אדום, שוקולדים, אפילו גלידות, למרות שדיי קר כאן (אנחנו כבר דיי קרובים לאנטרטיקה...) האמת שדיי נחמד כאן בסוף העולה- מחר אני אלך שמאלה ואספר לכם מה יש שם! תמתינו בסלבנות.

זהו חברים (זהו לבנתיים)- תשיכו להיות טובים ולשלוח לי מיילים כמו שאתם עושים, ומי שלא שולח יענש על זה בארץ וגם לא יקבל ממני מתנה כשאני אחזור. וואי איזה משכנע אני... ממש כיף לי לקבל את המיילים
שלכם למרות שזה גורם להתגעגע יותר- תמשיכו!

האיחול הכי טוב שיש לי אליכם- זה שתהנו כמוני עכשיו :) תהיו חזקים- צ'או מיס אמורס,
דורון

ארגנטינה צ'ילה - צ'ילה ארגנטינה

טוב אז שלום לכולם,
ראשית אני אפתח בהתנצלות שלא יצא לי לכתוב כל כך הרבה וגם לא לענות לאלה שכתבו לי- סליחה אבל כמו שכתבתי בפעם הקודמת- לא היו לי הרבה ברירות, כי לא היו מקומות לעשות את זה...

בכל אופן כרגע אני נמצא שוב בארגנטינה. לפני שבוע חציתי את הגבול, שהיתה חוייה מורכבת בפני עצמה, אבל, ראשון דבר ראשון (- באנגלית זה נשמע יותר טוב). בעצם כל השהות הפעם בצ'ילה היתה מוקדשת רק להמשך הירידה דרומה דרך כביש- הקרטרה אוסטרל. זה כביש של כמעט 1000 ק"מ לא סלול שבכל האיזור יש נוף כפרי מדהים של הרים ירוקים פסוגות מושלגות מפלים לגונות ואגמים. בעיירה ושמה וויז'ה קטסיג'ו עצרנו לעשות טראק יפיפה- 4 ימים. מלא קרחונים מסביב להר בצורת טירה. משם המשכנו לעוד עיירה ושמה ריו טרנקילו ששם עשינו שייט למערות שיש (יעני כמו זה שבמטבח...)- ממש יפה יש כאלה שאומרים שזה מזכיר להם את ראש הניקרא. אומנם עשינו שייט אבל אין צורך להיסחף. מריו טרנרילו אני ויערה התפלצנו מציפורה והמשכנו לבד להרפתקאה שהתפתחה ליותר מעניינת ממה שתכננו... בעיקרון מריו טרנקילו רוב המטיילים ממשיכים לצ'ילה צ'יקו ומשם חוצים את הגבול לארגנטינה עם אוטובוס בנסיעה של 24 שעות. אני ויערה המשכנו עוד קצת דרומה לכמה עירות נידחות משם לקחנו מעבורת ותכננו לחצות את הגבול במקום דרומי יותר על סוסים וסירה. רק שכשהגענו לגבול הצ'ילאני במטרה לצאת לדרך, גילנו שאין סוסים באותו יום מה שאומר שגם נפספס את הסירה... מפה לשם נאלצנו לעשות את כל הדרך ברגל עם כל החפצים שלנו כולל הכל! 20 קילומטר עד הגבול הארגנטינאי ועוד 10 קילומטר עד למקום שבו נוכל לתפוס אוטובוס לעירה הקרובה. תענוג צרוף. כמובן שאחרי 30 קילומטר פיספסנו גם את האוטובוס ובפוקס תפסנו טרמפ לעיירה הארגנטינאית- אל שלטן. באל-שלטן עושים את טראק הפיץ רוי המפורסם. מייד כשירדנו מהטרמפ השארנו את החפצים בהוסטל הראשון שמצאנו והלכנו לחגוג את סיום החוויה הקשה עם סטייק ארגנטינאי- 600 גרם יין אדום ופנקייקים עם ריבת חלב לקינוח!! תחי ארגנטינה! יום למחרת לקחנו יום מנוחה כי הגב הכתפיים והרגליים היו מפורקות לגמרי, אבל יום אחרי זה כבר יצאנו לטראק של הפיץ רוי שהיה באמת ממש יפה, אבל לצערי המזג אויר לא היה משהו. לא נורא היה יכול להיות גרוע יותר... משם המשכנו בדרכנו דרומה לאיפה שאני נמצא עכשיו- עיר בשם אל-קלאפטה. אתמול הלכנו לראות את הפריטו מורנו הידוע בשם הקרחון המתנפץ. אין לי מילים- פשוט אחד הדברים אם לא הדבר הכי מטורפ שראיתי בחיים!! פשוט קרחון עצום בגודלו- ענקי בטירוף ומתחתיו לגונה, שכל כמה דקות מתנתק חלק מהקרחון ומתנפץ לתוך המים- מחזה עוצר נשימה! מצחיק לראות איך יש שם אווירת מתח לקראת ההתנפצות הבאה כי לפעמים יכול לקחת שעות עד שמתנפץ משהו וזה קורה כל כך מהר שעלולים לפספס אם לא מוכנים לזה.

זה הכל להפעם- בקרוב אני חוצה את הגבול לצ'ילה שוב בשביל לעשות את הטראק האחרון שלי בארגנטינה-צילה שנקרא טורס דל פיינה- טראק מאוד ידוע ומפורסם. משם חזרה לארגנטינה וב-13 למרץ יש לי טיסה מאושוויה- הנקודה הכי דרומית בעולם- הישר לבואנוס איירס!

אתם ממש מוזמנים לכתוב לי- אני מניח שעכשיו כבר יהיה לי קל יותר לענות בחזרה הגעגועים רק הולכים וגדלים- תשמרו על עצמכם- תהיו חזקים- ונתראה בקרוב. או קצת יותר רחוק...

דורון.

Carretera Austral - 'הדרך הדרומית'

היי כולם,

הרבה זמן שלא שמעתם ממני וזה גם בגלל שקרו דברים קצת פחות נחמדים כמו: איבוד משקפי שמש בשויי 500 שקל, איבוד כרטיס אשראי, פריקת כתף, נפרדתי מיערה וגם כל הקבוצה שהייתי איתה התפרקה ועוד נפלאות שכאלה... אבל אין מה לדאוג הכל בא על מקומו בשלום- יצאתי לטראק באל בולסון שם פגשתי שוב את יערה ומהר מאוד חזרנו להיות יחד. חוצמזה ההורים שלחו לי את הכרטיס אשראי החדש לברילוצה ואחרי הטראק נסעתי לשם לאסוף אותו. לגבי הכתף, היא כבר חזרה למקום וכבר לא ממש כואבת... וזהו בנוגע לניסים ולנפלאות שפקדו אותי. הסיבה השניה שלא שמעתם ממני זה שאני נמצא כרגע במקום ללא תקשורת. אז אני כרגע נמצא בעיירה קוייאיקה שנמצאת על הקרטרה אוסטרל. זאת העירה הגדולה ביותר באיזור. הקרטרה אוסטרל זאת דרך ארוכה מאוד בצ'ילה עם כביש עפר ראשי אחד (באורך של פעמיים מדינת ישראל פלוס מינוס). כל האיזור הזה דיי נידח וכולו רק כפרים קטנים. הנופים פה פשוט מטורפים, אבל מבחינת תקשורת זה קצת בעיה. אני עושה את הכביש הזה בטרמפים ולכן זה עלול לקחת הרבה זמן עד שאני יוכל לשבת על מחשב נורמלי ולכתוב ו/או להתקשר בטלפון.
בגדול מה שקורה עכשיו זה המשך ההתקדמות דרומה. על הקרנבל אני כנראה אאלץ לוותר כי אני לא מספיק לפני הלו"ז, אבל זה לטובת לעשות את הדרום כמו שצריך אז זה סבבה. אני ממש נהנה עכשיו ואני לא מתכוון לשנות את המצב... למעשה אני ממשיך עם אותם אנשים כרגע חוץ מעומר- אני יערה וציפורה- שישנה באוהל נפרד כמובן :)
הפעם הבאה שאני אכתוב עלולה גם להיות בעוד הרבה זמן אז תקבלו בהבנה את העניין. וזה שאני לא יכול לכתוב לא אומר שאתם לא יכולים לכתוב! בעיקר כל אלה שיצאו כרגע לחופשת הסימסטר- לירן, דני,
לילך, עמרי, קדימה לכתוב!

יאללה צאו בנתיים, אני ינסה לשלוח עוד מייל עם קצת תמונות- אם זה יצליח- אי אפשר לדעת...
ביי ביי
דורון.

Bariloche mi Amor

שלום לכולם,

אני מנצל את ההזדמנות שיש לי אינטרנט בעברית וכותב קצת יותר מבדרך כלל...
אני עדיין בברילוצ'ה- ארגנטינה. אתמול חזרנו מטראק מדהים של 3 ימים. היינו אמורים לצאת לטראק של 5 ימים אבל הוא סגור אז הלכנו למשהו ליד. זה היה הטראק הכי כיפי והכי יפה מבחינתי- לגונות, מפלים, יערות, הרים- והיום כמו שהבטחתי אני שולח גם תמונות מהטראק הזה וגם עוד מבכלל כי כבר לא שלחתי הרבה זמן... אני מניח שכל טראק נשמע אותו הדבר אבל אין מה לעשות- עדיף שפשוט תסתכלו בתמונות וזהו...
בברילוצ'ה אנחנו נשאר עוד כמה ימים ונעשה פה טיולים יומים באיזור ואז נשמיך ל-El Bolson אם אני זוכר נכון... 
אל דאגה אני עוד יעדכן אותכם, בכל אופן- ממש כיף לי, אני ממש נהנה ועושה חיים! אני מקווה שגם אצלכם הכל טוב- ספרו לי...

ביי בנתיים
דורון.

Viva La Argentina

שלום שלום- אני בתוך חלום!

אתמול חציתי את הגבול לארגנטינה בפעם הראשונה במסע לדרום היבשת... כרגע אני בברילוצ'ה- עיר תירותית בטרוף עם מליון אנשים מכל העולם וכמובן איך לא- טונות של ישראלים... קצת באסה, אבל אפשר להתגבר.
בכל מקרה נתחיל מהתחלה- כמו שכתבתי בפעם הקודמת, את השבוע האחרון העברתי באי- צ'ילואה (Chiloe) האי הראשון והגדול ביותר בשרשרת האיים שממזרח לצ'ילה. המיוחד באי הוא השימור של התרבות הצ'יליאנית שבניגוד לשאר צ'ילה נשארה קצת יותר אוטנטית עם עיירות וכפרים קטנטנים ונופים מרהיבים. רוב העירות ממוקמות על שפת האוקינוס ולכן כמעט מכל מקום יש נוף יפיפה של עוד הרבה איים באופק עם הרבה ירוק וצוקים גדולים. שוב, לנסות לתאר נוף זה מיותר... האמת שהמזג אויר לאורך כל השבוע היה דיי מאעפן מה שקצת הרס את הטיול שבאי. בגדול אין מקום לעשות טראקים בצ'ילואה, אלא יותר להסתובב ולראות מקומות חדשים. את הטראק היחיד שאפשר לעשות בפארק הלאומי שב- Cucao הפסקנו באמצע, שוב בגלל המזג אויר. לא נורא- גם ככה זה היה טראק של יום אחד ולא כזה מלהיב... את הטיול באי סיימנו ב- Castro עיר הבירה, ושם במקרה הזדמן לנו ללכת לפסטיבל שהתרחש באיזור- היה כל כך מצחיק- זה היה פיצוי על כל השבוע עם המזג אויר המחורבן. היו שירים, משחקים, רקדנו, שתינו 5 בקבוקי יין, ועוד תוספות כאלה ואחרות שתרמו למצב רוח- מדהים! אחרי שבוע עזבנו את צ'ילואה ויצאנו ל-Petrehue לטראק של 3 ימים באיזור שאמור להיות ממש ממש יפה. העניין הוא שגם הוא בוטל עקב מזג האויר אחרי שאת הלילה הראשון לפני היציאה לטראק העברנו בקמפינג בשטח ובבוקר מצאנו את עצמנו שוחים בתוך האוהל בגלל גשם מטורף שירד כל הלילה... לא נורא. בכל זאת עשינו טיול למפלים של Petrehue למרות שזה ממש לא שיפר במיוחד את מצב הרוח... אגב מפלים ממש יפים :) בכל אופן לא נותר לנו אלא להמשיך לברילוצ'ה. ברילוצ'ה מ-ד-הי-מ-ה! אומנם עיר תיירות שזה קצת מבאס, אבל הנופים, האוכל והמקומיים שכאן גורמים לך להרגיש בעננים! רק שתהיו בעניינים- היום אכלתי את אחד הסטייקים הכי טעימים בחיים שלי ב-20 פסו שזה יוצא 30 שקל... שמעתי אינסוף על ארגנטינה ועל הבשר והשוקולדים שלה אבל כל כך פחדתי להתאכזב... לא רק שלא התאכזבתי, אני מאושר!! איזה שינוי מרענן אחרי צ'ילה- שם כל כך לא יודעים להכין אוכל...  בכל אופן הגענו אתמול בלילה ושעתיים חיפשנו מלון! שעתיים והכל מפוצץ עד אפס מקום- לא יאמן. בסוף בפוקס מצאנו איזה משהו ויצאנו לאכול ב-12 בלילה. אגב גם אתמול היה אוכל מעולה! :) זהו, מחר אנחנו יוצאים לטראק בפארק Lahuel Huapi (אני מקווה שככה כותבים את זה)- טראק של שלושה ימים. אחרי שאני אחזור אני יספר לכם איך היה... בעיקרון גם כאן המזג אויר לא מזהיר- אבל היום היה יום שטוף שמש ממש! איזה כיף!! שרק ימשיך ככה.

טוב, עד כאן. שוב תורכם, לכתוב ולספר מה קורה איתכם. לגבי תמונות- כרגע המצלמה לא עלי כי עומר לקח לצרוב את התמונות של כולנו, אז אני ישלח בקרוב תמונות- מבטיח.
מתגעגע המון!

chau amigos
דורון.

The 7 lakes of Chile

Hola todos y todas - Hey everyone,

As u all know, I left Pucon and started went south. We almost covered the whole area of chilean´s lakes. Beautiful area! On our way we've stopped at some places which I guess their names will mean nothing 2 u, but I'll write them anyways (mostly for me to remember the places I've been...). From Pucon we've got 2 Lican Ray, ate lunch on the beach and left to Coñaripe. @ Coñaripe we've stopes 4 a camping night. From there we've continued to Chshuenco for two days- also camping (on the beach) and went 4 a daily trak- ´Huilo Huilo´. Very nice park with amazing falls! The problem was that the place is a little bit ¨pro-tourist¨ :) From Chashuenco, we've kept on moving to Valdivia- a big modern city. We went to c some old spanish fortresses that built in order to defense indians attacks. We've also went 2 c the market of Valdivia near the river and got 2 c some sea lions (its like seals but 10 time bigger...). The night b4 christmas we went out to a student party- Woohoo, party time!! The name of the club was: 'Casona Verde', which means- ´Green Castle´. Anyhow they took pictures there and u can c me and Ya´ara on the club website:
http://www.casonaverde.cl/Fotos/index.php . (u need to get MAIN MENU > MAMBOS > VIERNES 16 DICIEMBRE- open the pic with boy that have green shirt- thats me...) BTY- in Valdivia me and Ya´ara got 2gether... Yezzz... So, we've continued to Antikura and did the ´Puyehue trak´ 5 days of amazing views- volcanos, natural hot spring and geysers- AWESOMENESS! Have no words do describe... Yesterday we left Puerto Mont (after 2 day there) and now we r in Grande Isla del Chiloe- island near chile, for one week. In order to get there, u need 2 take a bus to Puerto Mont port, the bus goes on a ferry and in the end of short cruse the bus keep on driving 2 the terminal. Never seen this kind of thing b4... 

That is it 4 now...

No worries- of course we r not 4geting HANUKA and lighting candles every day :) We wish everybody happy HANUKA and happy new year!

keep on writing me- it makes me happy 2 know whats going on with u all!!

Chau amogos- miss u. 

P.S.- cannot send pics because I have some problems with this computer, so maybe next... time. sorry...