ובכן- הגעתי לעיר הגדולה... והיא מ-ד-ה-י-מ-ה!!
הגענו לכאן בטיסת לילה והאמת שזה היה דיי שוק לראות מלמעלה משהו שדומה לשדה גחליליות אינסופי בתוך
החושך- מראה יפיפה. השוק האמיתי התחיל אחרי שיצאנו משדה התעופה ולקחנו מונית למרכז. את הלילה העברנו בשינה על ספסלים בשדה התעופה כי נחתנו באמצע הלילה ולא ידענו לאן ללכת. בכל אופן מהשדה תעופה ועד למרכז העיר ואני יערה דבוקים לחלנות של המונית ולא מצליחים לקלוט לאן הגענו. אחרי יותר משלושה חודשים שבהם רוב הזמן הסתובבנו בעיירות קנטנות בדרום, להגיע לבואנוס אייריס זה לא משהו פשוט... מהר מאוד יצאנו מהשוק והתחלנו להסתובב בעיר- ללכת לכיכרות מרכזיות, שווקים, שכונות באיזור, פארקים או סתם להסתובב בשדרות הענקיות. ביום השני הלכנו לראות את האובליסק שנמצא על שדרת 9 ביולי- הרחוב הכי הרחב בעולם, והוא באמת דיי רחב... אין מה להגיד אני ויערה נהנים בטירוף וכמובן שלא עבר יום אחד בשבוע האחרון שלא אכלנו סטייק ארגנטינאי לצד בקבוק יין אדום- זה הפך משהו שיגרתי, אין ספק- החיים הטובים! בערבים יוצאים לפאבים ושותים עוד ליטר בירה. בחיים שלי לא שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשבוע אחד, אבל זה פשוט כל כך זול וטעים! למודאגים שבניכם- בשבוע הקרוב אני מתחיל גמילה. מה עוד? בואנוס אומנם עיר מערבית ולא עיירת תיירות קטנה, אבל האטרקציות כאן לא מבוטלות. אני ויערה לקחנו קורס טנגו פרטי- אחד על אחד. שעה וחצי של בחור ובחורה שמסבירים לך את הצעדים הבסיסיים- מעולה. אבל אני עוד צריך להשתפר... אתמול צנחנו צניחה חופשית! והיום אני מקווה לקנות כרטיס וללכת למשחק כדורגל. לצערנו יצאו לנו גם כמה ימי גשם ונאלצנו להישאר במלון ולשחק סונקר, שש-בש ושח-מט ובלית ברירה בגלל שיערה לחצה הלכנו גם לראות מוזאון- לא נורא, לא סבלתי... (כלומר סבלתי אבל בשקט).
ונסיים בנימה עצובה- אתמול והיום היו ימים עצובים. היום יערה נסעה למפלי האיגווסו ואני נשראתי כאן. כן, כן- נפרדנו איש אישה לדרכו/ דרכה. אין ברירה הטיול שלה מתקרב לסופו ואני עוד ממשיך להרבה מקומות ולוקח את הזמן. היא חייבת להזדרז בשביל להספיק. בכל מקרה אתמול יצאנו למעסדת יוקרה, יחסית, וחגגנו בעצב את הסוף. אחר כך הלכנו למסיבה והיינו שיכורים אז כבר לא היינו עצובים... אבל היום בבוקר לא היה קל בכלל, וככה הסתיימה לה תקופה. מעכשיו זה אני עם עצמי בלבד. התוכניות לאחר בואנוס זה- אורוגוואי ואז לחזור לארגנטינה לטייל בצפון- קורדובה, מנדוסה, סלטה וכו'.
זה הכל להפעם, אני מקווה שאף אחד לא הזיל דימעה ומהקטע האחרון, למרות שתודו שהוא קצת עצוב. אני אשלח בקרוב קצת תמונות מבואנוס שתוכלו להנות גם. וכמובן ספרו גם אתם מה קורה איתכם.
צאו חברים, מתגעגע אליכם,
דורון
אגב, אם זה מעניין משהו, אז פגשתי את אמיר כהן :)
הגענו לכאן בטיסת לילה והאמת שזה היה דיי שוק לראות מלמעלה משהו שדומה לשדה גחליליות אינסופי בתוך
החושך- מראה יפיפה. השוק האמיתי התחיל אחרי שיצאנו משדה התעופה ולקחנו מונית למרכז. את הלילה העברנו בשינה על ספסלים בשדה התעופה כי נחתנו באמצע הלילה ולא ידענו לאן ללכת. בכל אופן מהשדה תעופה ועד למרכז העיר ואני יערה דבוקים לחלנות של המונית ולא מצליחים לקלוט לאן הגענו. אחרי יותר משלושה חודשים שבהם רוב הזמן הסתובבנו בעיירות קנטנות בדרום, להגיע לבואנוס אייריס זה לא משהו פשוט... מהר מאוד יצאנו מהשוק והתחלנו להסתובב בעיר- ללכת לכיכרות מרכזיות, שווקים, שכונות באיזור, פארקים או סתם להסתובב בשדרות הענקיות. ביום השני הלכנו לראות את האובליסק שנמצא על שדרת 9 ביולי- הרחוב הכי הרחב בעולם, והוא באמת דיי רחב... אין מה להגיד אני ויערה נהנים בטירוף וכמובן שלא עבר יום אחד בשבוע האחרון שלא אכלנו סטייק ארגנטינאי לצד בקבוק יין אדום- זה הפך משהו שיגרתי, אין ספק- החיים הטובים! בערבים יוצאים לפאבים ושותים עוד ליטר בירה. בחיים שלי לא שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשבוע אחד, אבל זה פשוט כל כך זול וטעים! למודאגים שבניכם- בשבוע הקרוב אני מתחיל גמילה. מה עוד? בואנוס אומנם עיר מערבית ולא עיירת תיירות קטנה, אבל האטרקציות כאן לא מבוטלות. אני ויערה לקחנו קורס טנגו פרטי- אחד על אחד. שעה וחצי של בחור ובחורה שמסבירים לך את הצעדים הבסיסיים- מעולה. אבל אני עוד צריך להשתפר... אתמול צנחנו צניחה חופשית! והיום אני מקווה לקנות כרטיס וללכת למשחק כדורגל. לצערנו יצאו לנו גם כמה ימי גשם ונאלצנו להישאר במלון ולשחק סונקר, שש-בש ושח-מט ובלית ברירה בגלל שיערה לחצה הלכנו גם לראות מוזאון- לא נורא, לא סבלתי... (כלומר סבלתי אבל בשקט).
ונסיים בנימה עצובה- אתמול והיום היו ימים עצובים. היום יערה נסעה למפלי האיגווסו ואני נשראתי כאן. כן, כן- נפרדנו איש אישה לדרכו/ דרכה. אין ברירה הטיול שלה מתקרב לסופו ואני עוד ממשיך להרבה מקומות ולוקח את הזמן. היא חייבת להזדרז בשביל להספיק. בכל מקרה אתמול יצאנו למעסדת יוקרה, יחסית, וחגגנו בעצב את הסוף. אחר כך הלכנו למסיבה והיינו שיכורים אז כבר לא היינו עצובים... אבל היום בבוקר לא היה קל בכלל, וככה הסתיימה לה תקופה. מעכשיו זה אני עם עצמי בלבד. התוכניות לאחר בואנוס זה- אורוגוואי ואז לחזור לארגנטינה לטייל בצפון- קורדובה, מנדוסה, סלטה וכו'.
זה הכל להפעם, אני מקווה שאף אחד לא הזיל דימעה ומהקטע האחרון, למרות שתודו שהוא קצת עצוב. אני אשלח בקרוב קצת תמונות מבואנוס שתוכלו להנות גם. וכמובן ספרו גם אתם מה קורה איתכם.
צאו חברים, מתגעגע אליכם,
דורון
אגב, אם זה מעניין משהו, אז פגשתי את אמיר כהן :)
